הודעה לגולשים : סערה באינטרנט - דגל אדום לבעלי זכויות יוצרים
מאת עו"ד רחל אלקלעי [1]
לפני מספר שבועות, התעוררה סערה באתר אינטרנט ישראלי ידוע ביותר.
האתר, מאפשר לגולשיו להעלות בלוגים, תמונות וסרטי וידאו בצורה חופשית וחינמית
אך אליה וקוץ בה.
בתקנון אתר האינטרנט נקבע כי בעצם העלאת התוכן המשתמש מסכים לתת לחברה רשות לשכתב, להעתיק, לתקצר לתרגם לפרסם את התוכן וכיו"ב ללא קרדיט למשתמש ללא תמורה וכי כל הזכויות במידע הן בבעלות החברה.
במילים אחרות - סעיף בחוזה בין אתר אינטרנט למשתמשים המרוקן מתוכן את כל הזכויות של יוצרים לפי חוק זכויות יוצרים.
למעשה, אם לתרגם את השפה המשפטית למעשים, התקנון מאפשר לאתר להעתיק, להשתמש, להפיץ כראות עיניו את יצירותיהם של כל היוצרים וזאת כמובן בסתירה מוחלטת לחוק זכויות יוצרים.
האם ניתן? האם חוקי? מה גובר התקנון או החוק?
נושא זה טעון ומורכב אבל למען הפשטות, ניתוח משפטי קצר - דע את זכויותיך: על פי חוקי זכויות יוצרים ליוצר נתונות זכויות בלעדיות ביצירתו ביניהן זכות העתקה , והפצה. כמו כן היוצר הוא הבעלים של הזכות המוסרית ביצירתו - דהינו הזכות לקבלת קרדיט עבור היצירה שיצר. חוקי זכויות יוצרים נועדו כדי לעודד את היוצרים ליצור מחד ואת הציבור ליהנות מהיצירה מבלי לפגוע בזכויותיו של היוצר.
באופן עקרוני, ניתן להסדיר שימוש בזכויות יוצרים על ידי חוזה הדבר אפשרי ונעשה מידי יום מכוח עקרון חופש החוזים. אבל לא תמיד חוזים אלה תקפים.
לעזרתו של ציבור היוצרים נכנס מוזג חשוב מאד מתחום החוזים המושג "תקנת הציבור".
סעיף אשר לא עומד בתקנת הציבור - ניתן לביטול ולכן חוזה אשר פוגע באופן גורף בערכים חברתיים בסיסיים בזכויות של ביוצר בית המשפט הוא זה אשר מוסמך נכון להיום לקבוע איזה חוזה ואיזה סעיף פוגע בתקנת הציבור מכיוון שהמחוקק הישראלי עדין לא התייחס לשאלה חדשנית זו בחוק.
אגב, הדוגמא הזאת ממחישה גם את הצורך לעדכן בהמרה את החוק בישראל ולקבוע הנחיות מפורשות אלו סעיפים בחוזה חסרי תוקף באשר הם פוגעים בזכויות יוצרים. בארצות הברית המחוקק כבר התייחס לכך.
מסקנה והמלצה: באתר האינטרנט נשוא כתבה זו התעוררה מחאה חברתית בין היוצרים ולרגע שבתו הבלוגים. תגובה זו הביאה את מנהלי האתר לשנות את התקנון. הפעם ניצחו זכויות היוצרים את החוזים הפוגעים את תקנת הציבור. אבל מאחר והנושא במיוחד בישראל חדשני ביותר, מומלץ מאד לכל יוצר, בטרם הוא מעלה תמונות ויצירות לאתר אחר, לקרוא היטב את התקנון ולבדוק שמא אינו מוכר את זכויותיו בתמורה לנזיד עדשים.
[1] הכותבת עורכת דין שותפה במשרד רכס אלקלעי עורכי דין ועורכי פטנטים, ודוקטורנטית למשפטים בתחום זכויות יוצרים באוניברסיטת תל אביב